בחזרה לגן עדן

האם חשבתם פעם למה צריך בכלל לאכול ואם כן בטח שהתשובה הייתה פשוטה כמו השאלה והיא הייתה כי זה ככה וצריך לקבל את זה איך שזה, לא לכל דבר צריך לשאול למה.
אבל למרות זאת אם בכל זאת ארצה למצא תשובה היא תהיה מעט פילוסופית.
אני יוצא מנקודת הנחה שגוף האדם הוא יצירה מושלמת שמשרתת את היעוד של כל אחד ללמוד ולהתנסות כדי לתרום ולהתפתח מבחינה פיזית ואינטלקטואלית.
תתארו לכם חיים בלי הצורך לאכול ולשתות, כבר כאשר האדם הראשון נזכר בגן עדן שמו בפניו את האופציה לאכול מכל הטוב הבא ליד מלבד תפוח עץ הדעת, הרי שהתפוח הוא סימבול שמתאר לנו את הבחירה שניתנה לנו למרוד בהנחיה המפורשת אשר תשנה את כל מה שהכרנו ותשלח אותנו החוצה מגן העדן, חשוב שבשלב הזה נוריד את האשמות מהדיון ונתייחס לסיבה שבחרנו ושעדיין אנו בוחרים לאכול מהפרי שהפך אותנו לאנשים שאנו היום והכוונה לערכים אשר מרכיבים את אישיותו של האדם האנושי.
כאשר פרי עץ הדעת ננגס על ידי האדם, נגזר על האדם לדעת יותר ולהיות פגיע למה שקיים מחוץ לתחומי גן העדן.
גן עדן נמצא אצלנו בראש ותמיד נוכל לקבל עלינו את האחריות על אותו מרד שמתגלגל כבר אלפי שנים עד היום, בזמננו הוא רק מקבל יותר תשומת לב ונתון לעולם חומרי שרוצה בסה”כ להתקדם.
לקבל עלינו את האחריות, לסלוח לעצמנו שאכלנו מעץ הדעת, לא להתחרט כי אחרת לא היתה הטכנולוגיה של היום עם כל הדברים המגניבים שהיא הביאה איתה ולהחליט לקבל הזדמנות שנייה ולאכול אוכל ראוי כחלק מחיים מאוזנים, שמחים ונעימים אשר יזכירו לנו את החיים בגן עדן ועם נהיה כנים, היו רגעים בחיים של כמעט כל אחד שהזכירו ואפילו מעט את ההרגשה שהיינו בגן עדן שהוא תאור של הרגשה שאנו בני האדם מתארים כמצב נעים ואופטימאלי לחיות בו.

בגלל שהדלת כסימבול ליציאה לעולם שמחוץ לגן עדן היה קשור באוכל או אכילה, ומיוחסים לו כל כך הרבה משמעויות בחיינו היום יומיים אז כנראה שהוא המפתח לחזרה למקום שנקרא “גן עדן” שלהזכירכם הוא שם תואר למקום או מצב רגשי אשר מתאר מצב אופטימאלי לחיות בו.

 אשמח להעניק לכם מפתח לשערי “גן עדן”

בחיפושי אחרי דרך לגרום לכמה שיותר אנשים לרצות את אותו (מפתח) גיליתי שהתקשורת הטובה ביותר כיום מועברת ברשת האינטרנט ושם בחרתי להעביר לכם את “המפתח”,