סדנה לשליטה בהכנת ארוחת יום שישי וחג.

ארוחת חג וימי שישי תמיד מלווות בשתי תחושות שעוברות על רוב הסועדים בו זמנית בארוחה, אחת מלאה בציפייה לאוכל המוכר והאהוב שמזכיר את המשמעות של המושג בית וידיעה שיש אנשים שאוהבים אותך ותומכים בך כשאתה רעב וגם כשאתה לא כל כך רעב וזה מה שמוביל אותי לתחושה השנייה שחוזרת כמעט בכל ארוחה, בעיקר בשליש השני ובסוף והיא תחושת השובע בלשון המעטה שהיא תחושת הבטן המלאה או המפוצצת (אין לי כוח ורצון לזוז מעכשיו ועד זמן לא מוגדר) .
הרבה זמן אני שואל את עצמי שאלה חשובה בנוגע לאותם ארוחות שישי וחג.
למה זה חייב להיות כך ואיך אני משנה את המצב?
אחרי הרבה ניסיונות למצוא את האשם האמיתי בתוצאה הלא נעימה קבעתי שהאשם הוא המארח ועל כן אני קורא את האשמים לסדר עם סדנה לשליטה בהכנת ארוחת יום שישי וחג.
סדנה זו היא חובה לכל האשמים אשר אולי יחליטו לקחת אחריות ולעשות סדר פעם אחת ולתמיד על איך, כמה למה ומדוע צריך לבשל לפי כללים ברורים ולתקן את האבל שעשיתם עד עכשיו.
יכול להיות שאני מושפע מהסדרה “הפרקליטים ” אבל אני מאמין שכדי להפוך את הזמן החשוב ביותר למשפחה , הזמן בו כולם מתראים ומראים התעניינות ואכפתיות ואפילו אם לפעמים זה בה לידי ביטוי ברוגז, בעצבים ובכי זה עדיין מה שהופך כל קבוצה שנפגשת כמעט כל החיים מהלידה למשפחה לדבר טוב ולפעמים גם בזמן קשה ולא פשוט.

אני יודע שקשה להודות על פשע שרק עכשיו הואשמתם בו ולבוא מרצונכם האישי לכפר עליו.

אבל דעו שאפשר ליצור תהליך מהנה שברבות הזמן יהפוך למורשת וזיכרון עם ערך חשוב שתוכלו בזכותו לשמש דוגמה לדורות הבאים.

שלכם

אסף לשר