התשובה:
הקשר בין אוכל להשמנה הוא כמו הקשר בין מטוס שטס בשמיים והסיכוי או הסיבה לכך שהוא יתרסק.
אוכל לא משמין, נקודה!
האוכל שאנו אוכלים אמור להזין אותנו, כלומר לתת לנו את האנרגיה הפיזית והנפשית כדי לתפקד. כמו שסיר נשרף בגלל חוסר תשומת לב לתהליך הבישול, כך גם הגוף משמין מחוסר תשומת לב למה שנכנס לתוכו. כדאי שנפסיק להאשים את האוכל בהשמנה. אנחנו אלה שגורמים לגוף להשמין ולא האוכל שתפקידו להזין אותנו.
אוכל הוא דלק ואם נקביל את הדרך שאנו מתייחסים לגופנו לדרך שאנו מתדלקים את רכבנו, אני מציע לכם לעשות ניסוי שעל תוצאתו אני לא לוקח אחריות. תטגנו בהרבה שמן הרבה צ’יפס , תקררו את השמן, תערבבו לתוכו מים וסבון ותכניסו את הנוזל שהתקבל למיכל הדלק של רכבכם, וכשתניעו, תשימו לב מה קורה, אל תדאגו לא יקרה כלום חוץ מטלפון לשגריר שיבוא בין שעה לשלוש שעות להציל את רכבכם ולהביאו למוסך שייקח לכם הרבה מאד כסף לתקן את הנזק שיצרתם .
שוב אני לא לוקח אחריות על הניסוי.
זה בדיוק מה שאנו עושים לגופנו שוב ושוב עד שהוא נכנע ומתחיל להגיב בכל מיני מחלות שהבאנו על עצמנו, אין טעם להאשים אף אחד אלא רק לתת הזדמנות שנייה כדי לתקן את המצב.
כדי לתקן כאן ועכשיו את המצב לפני שהוא יחמיר צריך להבין מהו הדלק המתאים לנו ואיך אנו צריכים לאכול אותו.
אוכל מזין הוא בעיקרו אוכל טרי ואני אוסיף ואפרט:
לא שימורים
לא קפוא
לא מעובד / מתועש
לא מוצרים ארוזים
לא מוצרי חלב תעשייתיים
לא מוצרי בשר תעשייתיים
כן מזון שנעשה נכון מחומרי גלם טריים שמחים וצבעוניים.
הבעיה העיקרית הוא חוסר הידע והמודעות על חומרי גלם או מוצרי מזון שהם מזיקים לעומת אלו המזינים ומה עושים עם כל אחד מאלו.
שלכם
אסף לשר